מתעניינים בסיור? צרו קשר

תעלומת הרגמים

בלב שכונת קריית מנחם, מאחורי בית המנהל הקהילתי, מתנשאת תלולית גבוהה. זהו רוגם – גל אבנים גדול, ששמו נגזר מן הביטוי הערבי רֻגֻ’ם. מישהו התאמץ מאוד לבנות אותו לגובה שכזה, ולא רק כאן. בסביבת דרום-מערב ירושלים, נמצאו 19 רגמים. לרבים מהם כבר אין זכר בימינו, אבל אחד נוסף מתנשא בלב שכונת גבעת משואה, ושרידים של אחר נמצאים ממזרח לתחנת הדלק בצומת אורה. מה פשר המבנים המסתוריים, ולמי היה כל כך חשוב לקבור אותם תחת גלי ענק של אבנים?

רוגם גנים, שכונת קריית מנחם.

 

המראה המוזר של התלוליות הגבוהות הצית את סקרנותם של חוקרים, הראשון שבהם היה צ”ט דְרֵייק, מאנשי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל, בשנת 1874. בשנת 1923 חפר הארכאולוג האמריקני פרופ’ ו”פ אולברייט ברוגם מס’ 2 (כיום בשכונת גבעת משואה). הוא תארך אותו לתקופת המקרא, והציע להקביל בין הרוגם לטוּמוּלוּס, הנפוץ ברמת אנטוליה שבתורכיה ובאזורים נוספים במזרח התיכון. הטומולוס הוא גבעת קבר, ערמת אבנים ועפר על מקום קבורה. נוהג דומה של הצבת גל אבנים מעל קבר מוכר גם בתרבות היהודית הקדומה, כגון במקרים של עכן ואבשלום בן דוד. אלא שהסבר זה אינו הולם את הממצא. גל אבנים אמנם קיים במקום, אבל מתחתיו לא נתגלו סימני קבורה כלשהם.

ב-1953 פירקה פרופ’ רות עמירן רוגם אחר, וגילתה תחתיו מבנה נמוך בן 17 צלעות. בתוכו נמצא בור בעומק 90 ס”מ, ומסביבו רסיסי אפר ואבנים מפויחים. שברי הכלים שנאספו תוארכו למאות ה-8 וה-7 לפסה”נ, כלומר לימי מלכות יהודה. מאוחר יותר נחשפו שרידים דומים תחת רגמים נוספים. עמירן הציעה שהרגמים קברו תחתם ‘במות’ – מוקדי פעילות פולחנית פגאנית, שרווחו בימי הבית הראשון, והתאפיינו במיקומים בולטים ובפסגות הרים גבוהים (למשל: מלכים א יד, כג; יחזקאל ו, א-ד). אחדים ממלכי יהודה נאבקו בגילויי העבודה הזרה ופעלו להשמדתם, אחד מהם היה חזקיהו:

“וּכְכַלּוֹת כָּל זֹאת יָצְאוּ כָל יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים לְעָרֵי יְהוּדָה וַיְשַׁבְּרוּ הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדְּעוּ הָאֲשֵׁרִים וַיְנַתְּצוּ אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת מִכָּל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּבְאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה עַד לְכַלֵּה, וַיָּשׁוּבוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לַאֲחֻזָּתוֹ לְעָרֵיהֶם” (דברי הימים ב לא, א).

איך נפרש את הביטוי ‘עַד לְכַלֵּה’? אולי אפשר שלא הסתפקו בהשמדת הבמות, אלא הקימו מעליהן גל אבנים גדול כדי לסמל את מחייתן המוחלטת. ייתכן, אבל הסבר זה אינו מניח את הדעת: מדוע לאבד מבנה דווקא באמצעות הנצחתו ב’אנדרטה’ גבוהה? ואם התבצע כאן פולחן אלילי, מדוע לא נמצאו כאן צלמיות וכלי פולחן המאפיינים פעילות כזו?

הרוגם בשכונת גבעת משואה (צילום: Amit A, ויקיפדיה).

 

חוקר המקרא פרופ’ יהודה אליצור הציע בשנת 1971 הסבר שונה. הרגמים אמנם קברו תחתיהם במות, אבל לא במות לעבודה זרה אלא במות לעבודת אלוקי ישראל. במות כאלו נאסרו כיוון שפעלו מחוץ לבית המקדש בירושלים, ולא משום שעבדו בהן לאלילים. המאבק בבמות התנהל במיוחד בימיו של יאשיהו מלך יהודה, במאה ה-7 לפסה”נ. את הבמות האליליות הוא השמיד עד היסוד, אבל באלו ששימשו לעבודת האל האחד לא היה ראוי לנהוג באותה מידה, ולכן הסתפק בגניזתן תחת רגמים. כך לא יוכלו לשמש עוד לפולחן לעולם, וגם ייזכרו לדיראון עולם, וכך יוודע לכל שמקום עבודת ה’ הוא בית המקדש לבדו:

“וְהִשְׁבִּית אֶת הַכְּמָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה, וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה וּמְסִבֵּי יְרוּשָׁלִָם” (מלכים ב כג, ה).

אליצור הסביר שהבמות ב’מסיבי ירושלים’ היו פזורות על ראשי ההרים בסביבות ירושלים, וייתכן שזהו פשר הרגמים. אלא שגם הסבר זה מותיר קשיות רבות: מדוע מרוכזים הרגמים דווקא באזור זה, ולא בשום מקום אחר ברחבי ממלכת יהודה? מה ההיגיון למצוא ריכוז של אתרי פולחן רחוק כל כך – כ-9 ק”מ – מהעיר באותה תקופה?

בשנת 1983 ניהל ד”ר גבריאל ברקאי חפירה ארכאולוגית תחת ‘רוגם גנים’ (בשכונת קריית מנחם). הוא הציע, שהתלוליות הללו אינן אלא אתרי אזכרה למלכי יהודה, אשר לוו בטקסי שריפה. כך, למשל, תואר אירוע הקבורה של אסא:

“וַיִּשְׁכַּב אָסָא עִם אֲבֹתָיו, וַיָּמָת בִּשְׁנַת אַרְבָּעִים וְאַחַת לְמָלְכוֹ. וַיִּקְבְּרֻהוּ בְקִבְרֹתָיו אֲשֶׁר כָּרָה לוֹ בְּעִיר דָּוִיד וַיַּשְׁכִּיבֻהוּ בַּמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר מִלֵּא בְּשָׂמִים וּזְנִים מְרֻקָּחִים בְּמִרְקַחַת מַעֲשֶׂה, וַיִּשְׂרְפוּ לוֹ שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה עַד לִמְאֹד” (דברי הימים ב טז, יג- יד).

וכה ניבא ירמיהו לצדקיהו, מלך יהודה האחרון:

“בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ כֵּן יִשְׂרְפוּ לָךְ…” (ירמיהו לד, ה).

מה הייתה מהות השרפה הזו? מהפסוקים נראה שלא שרפו את גופות המלכים, מה גם שמנהג כזה אפיין תרבויות זרות. כמו כן, כאמור, שרידי המבנים שנמצאו תחת הרגמים לא זוהו כקברים, אם כך מדוע לקשר אותם לטקסי השרפה?

בשנת 2007 כתב אליי ד”ר ברקאי רשימה עם תהיות נוספות באשר למהותם של הרגמים:

מהו באמת סיפורם של הרגמים? לעת עתה לא נדע לגלות את כל הסודות המסתתרים תחת גלי האבן המופלאים.


12.2021

ד"ר אייל דודסון

כיתבו לי כאן ואחזור אליכם בהקדם האפשרי

דילוג לתוכן