מתעניינים בסיור? צרו קשר

שירת המלאכים: סיפור לידתו של השיר ‘מה אברך’

בשולי שכונת גבעת המבתר שבצפון ירושלים מוצבת אנדרטה צנועה ל-38 חללי חטיבת השריון הראל (חטיבה 10), שהבקיעה את החזית הצפונית של ירושלים במלחמת ששת הימים. בין שמות הקדושים חקוק גם שמו של אלדד קרוק.

האנדרטה “לזכר חללי חטיבת הראל שנפלו במלחמת ששת הימים וחרפו נפשם לשחרור ירושלים בעקבות חבריהם גִּבּוֹרי תש”ח”. שמו של אלדד קרוק מופיע באמצע הטור השמאלי (צילום: ד”ר אבישי טייכר, אתר פיקיויקי).

אלדד (דדי) קרוק נולד בקיבוץ שפיים בשנת 1945, ואהב טבע, שירה ואדם. כשפרצה מלחמת ששת הימים הוא גויס למילואים ונשלח לחזית ירושלים. דדי היה מ”כ בפלוגה ט’ של גדוד חרמש 106, של חטיבת הראל. אף שנפצע קלוֹת בתחילת הקרבות התעקש להמשיך ולהתקדם עם חבריו לעבר ירושלים. ביום השני של המלחמה (6.6.1967) נסע בראש הטור המשוריין, בכביש הראשי של שכונת שועפט. לפתע נפתחה אש, מכיוון אחד הבתים. הוא הסתער בראש הכוח על מקור הירי, ונפגע אנושות במטח יריות. החובש רץ לטפל בו, אבל אלדד ביקש שיטפל קודם בחייל אחר שנפצע לא הרחק ממנו. עד שחזר אליו החובש, דדי כבר לא היה בין החיים. בן 22 היה במותו. אלדד קרוק נטמן בבית העלמין בשפיים.

רחל שפירא הייתה חברתו של דדי לקיבוץ ולכיתה, וב-1967 עוד לא הייתה משוררת מפורסמת אלא מורה צעירה ואלמונית לחינוך מיוחד. בסערת רגשות הצער על מותו כתבה שיר, שנקרא במקור ‘לאלדד’. לאחר מכן החליטה לפרסם את השיר בחוברת הזיכרון שהודפסה בקיבוץ שפיים:

מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? שאל המלאך.

וברך לו חיוך שכמוהו כָּאוֹר
וברך לו עיניים גדולות ורואות
לתפוס בן כל פרח וחי וציפור
ולב להרגיש בו את כל המראות.

מה אברך לו, במה יבורך?
זה הנער? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הנער? שאל המלאך.

וברך לו רגליים לרקוד עד אין סוף
ונפש לזכור בה את כל הלחנים
ויד האוספת צדפים עלי חוף
ואוזן קשובה לגדולים וקטנים.

מה אברך לו, במה יבורך?
זה העלם? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה העלם? שאל המלאך.

וברך כי ידיו הלמוּדוֹת בפרחים
יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה
ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים
ושפתיו השרות את מקצב הפקודה.

מה אברך לו, במה יבורך?
זה הגבר? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הגבר? שאל המלאך.

נתתי לו כל שאפשר לי לתת
שיר, וחיוך, ורגליים לרקוד
ויד מעודנת, ולב מרטט
ומה אברך לך עוד?

מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? העלם הרך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? העלם הרך.

הנער הזה – עכשיו הוא מלאך.
לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך.
אלוהים, אלוהים, אלוהים
לוּ אך ברכת לו – חיים.

רחל שפירא לא העלתה על דעתה שהשיר ייצא מגבולות הקיבוץ, אבל זמן לא רב אחר כך שהה בשפיים המוסיקאי יאיר רוזנבלום, בחופשת מחלה בעקבות תאונת אופנוע. בעת שישב בחדר האוכל הבחין בחוברת קטנה שהייתה מונחת בפינה. הוא הפך דפים בסתמיות וכשנתקלו עיניו בשיר שכתבה רחל הוא התעכב, קרא שוב ושוב ושקע אל תוכו. המילים צבטו את לבו וירדו אל עומק נשמתו. הוא הלחין את המילים, שינה את הכותרת ל’מה אברך’, ומסר את השיר ללהקת חיל הים.

השיר ‘מה אברך’ בכתב ידו של המלחין יאיר רוזנבלום (ארכיון יאיר רוזנבלום, הספרייה הלאומית).

להקת חיל הים הטילה את ביצוע השיר על הסולנית רבקה זוהר. רוזנבלום פנה אליה וביקש ממנה להתלוות אליו לקיבוץ שפיים, כדי להשמיע את השיר באזניה של כותבת המילים. הייתה זו הפעם הראשונה שרחל שפירא שמעה את הלחן שנכתב לשיר שלה. לימים היא תיארה את אותה ‘השמעת בכורה’ כך:

מדי פעם אני נזכרת באחר הצהריים ההוא, לפני שנים, הלאוּת של אמצע היום, האורחים המפתיעים, חדר האוכל הריק, הפסנתר הלא מכוון ליד החלון הגדול. יאיר מנגן, עיני נעוצות בעורפו, ורבקה זוהר שרה ‘לוּ אך בירכת לו חיים’. יאיר ידע משהו על הקסם של מילים ומנגינה. בכל לחן שלו אפשר לשמוע איך המנגינה אוהבת את השפה, את צליליה ואת המשמעות הגלויה והנסתרת של כל מילה. לא פעם ניסיתי לתאר לעצמי את התנועה שמעולם לא חזיתי בה, הדפדוף האגבי שדרכו לכדו עיניו [של יאיר רוזנבלום] בפעם הראשונה את המילים ‘מה אברך’, את המשפט המוזיקלי שכבר התחיל להתנגן בו, ‘וברך לו חיוך שכמוהו כאור’. לעולם אהיה אסירת תודה על כי החסד המופלא של לחנָיו נגע במילותָי (ק’ רוזנבלום פולק [עורכת], תמיד עולה המנגינה: משירי יאיר רוזנבלום, תל אביב 2013, עמ’ 68).

אלדד קרוק הי”ד (ארכיון שפיים).

הקרב המר בשועפט הוכרע בשעות הצהריים ולוחמי צה”ל שעטו דרומה בדרכם לירושלים. אלדד קרוק – “הנער הזה, עכשיו הוא מלאך”. הוא וחבריו חרפו נפשם למות, ובכך סללו את הדרך לגאולתה של ירושלים. יהי זכרם ברוך.

בול שהונפק ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל תשע”ט ועוּצב בהשראת השיר ‘מה אברך’.

ד"ר אייל דודסון

כיתבו לי כאן ואחזור אליכם בהקדם האפשרי

דילוג לתוכן