Search
Close this search box.

ד"ר איל דודסון

מתעניינים בסיור? צרו קשר

“על גב מעלה בהר הבית”: בעקבות מדרגה אבודה אחת

מדרגות הרבה היו בהר הבית. היו מדרגות שהוליכו מן העיר אל ההר; היו מדרגות שהוליכו מן הרחבה החיצונית אל המעטפת הפנימית של בית המקדש; היו מדרגות שהוליכו מעזרת הנשים אל שער ניקנור; היו מדרגות בין האולם ולמזבח (משנה, מידות ג, ו); היו מדרגות שהוליכו אל מעברים תת קרקעיים (שם א, ט); והיו אחרות. אבל מדרגה אחת הייתה מעולה מחברותיה, והידיעות עליה פזורות בהזדמנויות שונות בדברי חז”ל. המדרגה – ה’מעלה’ – הזו הייתה מוכרת בימי המקדש, והיא הייתה צריכה להיות במקום בולט בהר הבית, כזה שעולי הרגלים לא יוכלו להחמיץ:

תנו רבנן: בראשונה היו מניחין עורות קדשים בלשכת בית הפרוה, לערב היו מחלקין אותן לאנשי בית אב, והיו בעלי זרועות נוטלין אותן בזרוע. התקינו שיהיו מחלקין אותן מערב שבת לערב שבת, דאתיין כולהו משמרות ושקלן בהדדי. ועדיין היו גדולי כהונה נוטלין אותן בזרוע. עמדו בעלים והקדישום לשמים. אמרו: לא היו ימים מועטים עד שחיפו את ההיכל כולו בטבלאות של זהב, שהן אמה על אמה כעובי דינר זהב. ו[בימי העלייה] לרגל היו מקפלין אותן ומניחין אותן על גב מעלה בהר הבית, כדי שיהו עולי רגלים רואין שמלאכתם נאה ואין בה דלם [=דופי] (בבלי, פסחים נז ע”א).

גם רבן גמליאל הזקן, נכדו של הלל הזקן, מייסד הסנהדרין, ונשיא הסנהדרין בירושלים בסוף ימי הבית השני, הכיר את אותה ‘מעלה’:

א'[מר] ר’ יוסי: פעם אחת הלך ר’ חלפתא אצל רבן גמליאל לטבריא, מצאו שיושב על שולחנו של יוחנן בן הנזוף ובידו ספר איוב תרגום, והיה קורא בו. אמר לו ר’ חלפתא: זכור הייתי ברבן גמליאל הזקן אבי אביך, שהיה יושב על גבי מעלה בהר הבית והביא לפניו ספר איוב תרגום, וא'[מר] לבנאי ובנאו תחת הנדבך. באותה שעה שלח רבן גמליאל וגנזו (תוספתא, שבת [צוקרמאנדל] יג, 3-2).

העדות מתייחסת לר’ חלפתא (או אבא חלפתא, לפי המקבילה בבבלי, שבת קטו ע”א), תנא שהתגורר בציפורי לאחר החורבן, ומכאן משתמע שנולד עוד קודם לחורבן. מדוע לא פעל רבן גמליאל הזקן מתוך לשכת הגזית, שהייתה מקום מושב הסנהדרין בסמיכות לבית המקדש? כנראה משום שבזמנו ותחת הנהגתו נטשה הסנהדרין את מקום מושבה בהר הבית, ועברה לפעול ב’חנויות’ שבעיר (בבלי, עבודה זרה ח ע”ב). בעבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בנושא “תחומי הקדושה בהר הבית” (אוניברסיטת בר אילן, תשס”ז), טען ד”ר מיכאל בן ארי שהסנהדרין אכן לא פעלה מלשכת הגזית אלא מן המבנה המפואר של הסטיו המלכותי, בדרום הר הבית, ולדעתו שם נמצאה אותה ‘מעלה’.

שחזור מבנה הסטיו המלכותי בדרום הר הבית, דגם ירושלים בימי הבית השני במוזאון ישראל (צילום: אביתר נבו, ויקיפדיה).

 

לפי מקור נוסף ישב רבן גמליאל על גב אותה מעלה כאשר שלח אגרות ליהודי הגליל, הדרום והתפוצות, ובהן הודיע על מועדי הפרשת מעשרות, הקצאת קרבנות ועל הוספת ימים באותה שנה (בבלי, סנהדרין יא ע”ב. ולפי המקבילה בתוספתא, סנהדרין [צוקרמאנדל] ב, 6 – “על גב מעלות בהר הבית”). אבל כאן הבעייה מתחילה להסתבך: אם מדובר ב’רבן גמליאל הזקן’ ברור שמדובר ברבן גמליאל הראשון, אלא שחמישה מצאצאיו, שעמדו בראשות הסנהדרין אחריו במאות השנים הבאות, נקראו גם הם ‘רבן גמליאל’. ואכן, לפי פירוש רש”י במקום, מתייחס הסיפור הזה לרבן גמליאל השני, הוא ‘רבן גמליאל דיבנה’, כלומר נשיא הסנהדרין ביבנה, בדור שלאחר החורבן. אם כך, האם בכלל תתכן פעילות “על גב מעלה בהר הבית”, בשעה שהר הבית חרב ושועלים מהלכים בו? ומה הטעם להורות על קרבנות בשעה שבית המקדש בחורבנו?

אולי ההסבר הוא שמדובר בצעד סמלי. חבריו של רבן גמליאל ביקשו להדיח אותו מנשיאות הסנהדרין (משנה, ראש השנה ב, ט), והוא, בהתרסה כלפיהם, המשיך להטיל את מרותו וסמכותו על הציבור. כדי לעגן את תוקפו של המעשה הוא ביצע אותו באותו אתר סמלי ששימש את סבו הדגול, רבן גמליאל הראשון, על גבי אותה מעלה בהר הבית.

מדרגות החיל, שהפרידו בין האזור המקודש של העזרה לבין רחבת הר הבית (הציור: באדיבות מכון המקדש). לדעת ד”ר אברהם ביכלר כאן הייתה ה”מעלה על גב הר הבית” (א’ ביכלר, הסנהדרין: הסנהדרין בירושלים ובית הדין הגדול שבלשכת הגזית, ירושלים תשל”ה, עמ’ 115-114).

 

בעייתנו מסתבכת גם בהקשר לפעילותו של רבן שמעון בן גמליאל במקום, שנמצא גם הוא על גב אותה מעלה:

מיתיבי: מעשה ברבן שמעון בן גמליאל שהיה על גבי מעלה בהר הבית, וראה עובדת כוכבים אחת נאה ביותר, אמר: “מה רבו מעשיך ה'” (תהילים קד, כד) (בבלי, עבודה זרה כ ע”א).

שוב אנו מתקשים להבחין במי מדובר. ‘רבן שמעון בן גמליאל הזקן’ – הראשון, היה בנו של רבן גמליאל הזקן. הוא מילא את מקום אביו בנשיאות הסנהדרין בירושלים ואף נמנה עם הרוגי המרד הגדול. אם מדובר בו, הרי שלפנינו עדות על ביקוריהם של נכרים בבית המקדש. לפי הבנה זו יכולנו אולי לקבוע כי מקומה של אותה מדרגה היה מחוץ לאזור המקודש (ה’עזרה’), שאליו לא הורשו נכרים להיכנס.

אבל הסיפור לא ארע ברבן שמעון בן גמליאל ‘הזקן’, ולכן נראה שמדובר בנכדו, רבן שמעון בן גמליאל השני, שהיה נשיא הסנהדרין בדור מרד בר כוכבא. במקרה זה, הגויה היפהפייה לא באה לבקר בבית המקדש אלא דווקא במקדש הרומאי שנבנה על חורבותיו. יש בידינו ידיעה נוספת על ביקוריהם של חכמים בהר הבית בדור שלאחר החורבן. בין החכמים הללו נמצא גם רבן גמליאל עצמו:

וכבר היה רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך, ושמעו קול המונה של רומי […] שוב פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הן בוכין, ורבי עקיבא מצחק (בבלי, מכות כד ע”א-ע”ב).

ובכל זאת, גם אם נסכים שהעלייה להר התאפשרה באותם ימים, כיצד ידע רבן שמעון בן גמליאל למצוא בשטח את אותה מ’עלה’? האם בכלל ייתכן שהיא שרדה את החורבן? ממקורות נוספים מסתבר שכן:

תנו רבנן: מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהיה עומד על גב מעלה בהר הבית, וראהו בן זומא ולא עמד מלפניו. אמר לו: מאין ולאין בן זומא? (בבלי, חגיגה טו ע”א).

בן זומא, המוכר לכולנו מההגדה של פסח, הוא ר’ שמעון בן זומא, מחכמי ארץ ישראל במאה ה-2. וזו לא הפעם היחידה שהוא פקד בן זומא את המעלה בהר הבית:

תנו רבנן: הרואה אוכלוסי ישראל, אומר: “ברוך חכם הרזים”, שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה. בן זומא ראה אוכלוסא על גב מעלה בהר הבית, אמר: “ברוך חכם הרזים, וברוך שברא כל אלו לשמשני” (בבלי, ברכות נח ע”א).

דבריו של בן זומא הובאו בהקשר לדיון בנוסח הברכה של הרואה “אוכלוסי ישראל”, ומפרש רש”י: “חיל גדול של ששים רבוא”. ‘רבוא’ הוא 10,000, כך שההזדמנות לברך את הברכה, בשעה שמתקבצים 600,000 יהודים למקום אחד, היא כמובן נדירה למדי. אנו רשאים להניח שברכה כזו אינה אפשרית בדורות שלאחר החורבן, ולפיכך מדובר בחזון שנראה לעיני רוחו של בן זומא (כפי שמשתמע גם מהמשך התבטאותו), ולא לעיני בשרו.

נראה שחלק מהבעיות שהעלינו כאן נותרו ללא מענה ברור. היכן הייתה אותה “מעלה בהר הבית”, שעמדה במקומה בימי הבית ונותרה על תלה גם לאחר חורבנו? מה היו תפקודיה בזמן הבית? מדוע תפסה מקום של חשיבות סמלית בדור שלאחר החורבן? נראה כי להשלמת ה’פאזל’ חסרים עוד כמה וכמה חלקים, הן במקורות ההיסטוריים והן במחקר הארכאולוגי.

 

6.2020

 

ד"ר אייל דודסון

רוצים לקבל עדכונים ?
מוזמנים להרשם לניוזלטר וכל העדכונים ישלחו אליכם ישירות למייל
דילוג לתוכן