בקיץ האחרון נערכו בשני אתרים בדרום-מזרח ירושלים חפירות ארכאולוגיות, שתוצאותיהן התפרסמו באמצעי התקשורת. בשניהם נמצאו מבנים מפוארים ומרשימים משלהי תקופת הבית הראשון. קווי הדמיון של הממצאים והקרבה הגאוגרפית ביניהם מעלים תהיות רבות וחידות לא פתורות.
שרידי המבנה הממלכתי בשכונת ארנונה (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות. הועתק מאתר ישראל היום).
האתר האחד נמצא בשכונת ארנונה, לא הרחק מהקונסוליה האמריקנית. הארכאולוגים נריה ספיר ונתן בן ארי חשפו מבנה ממלכתי עצום ממדים, בעל קירות כפולים ומשולשים, שתוארך למאות ה-7-8 לפסה”נ, זמנם של מלכי יהודה האחרונים. בתוכו התגלו טביעות חותם רבות – בּוּלות, על חלקן טבועים שמות של אישים שאנחנו כבר ‘מכירים’ מאתרים אחרים ברחבי ממלכת יהודה – נחם עבדי, נחם הצליהו, משלם אלנתן, צפן אבמעץ, שבניה עזריה, שלם אחא ושבנא שחר. אלו הם כנראה פקידי שלטון בכירים, שניהלו את אחסון התוצרת החקלאית הציבורית.
טביעות חותם על גבי קנקני אגירה, הנושאים את שמו של נחם [בן] עבדי, שנמצאו בתל בית שמש ובתל גודד (מתוך: י’ גרפינקל, “תפוצתן של ‘טביעות החותם הזהות’ והמערך היישובי ביהודה ערב מסע סנחריב”, קתדרה, 32 [תשמ”ד], עמ’ 37). חותם נוסף הנושא את שמו של נחם עבדי נמצא בחפירות בתל לכיש ב-2016.
בנוסף נתגלו עשרות ידיות של כלי אגירה גדולים, שעליהם מוטבעות חותמות ‘למלך’, הטיפוסיות לזמנו של חזקיהו המלך. ידיות כאלו מוכרות היטב במחקר, ואלפים כמותן נמצאו בחפירות בירושלים וברחבי ארץ יהודה. החוקרים סבורים שאלו הן ידיות של כלים ששימשו לאגירת מזון לשעת חרום, על רקע מסע סנחריב (701 לפסה”נ), והכיתוב ‘למלך’ מעיד על שייכותם הציבורית. הממצאים מעידים על כך שהמבנה המשיך לתפקד גם לאחר הכיבוש האשורי, אך בשלב מסוים היה מי שטרח לכסות אותו באבנים קטנות שנערמו לגובה 20 מטרים (!). ערמות אבנים דומות – ‘רגמים’ – נמצאו באתרים רבים בדרום מערב ירושלים, ומהותן נותרה תעלומה עד ימינו.
האתר השני נמצא לא הרחק מצפון לשם, בטיילת ארמון הנציב. בחפירה נחשפו שרידיו של מבנה מפואר שחרב כליל, כנראה עם חורבנה של ירושלים בשנת 586 לפסה”נ. בין שרידיו של המבנה נמצאו עשרות פריטי אבן מעוטרים, וביניהם כותרות אבן בסגנון פְּרוֹטוֹ-איאוֹלי, הטיפוסיות לבנייה הממלכתית בשלהי ימי הבית הראשון, ושכמותן נמצאו זה מכבר ברמת רחל, בעיר דוד ועוד.
הארכאולוג יעקב ביליג, מנהל החפירה בארמון הנציב, בעת חשיפת אחת מכותרות האבן המפוארות (צילום: שי הלוי, רשות העתיקות. הועתק מאתר ynet).
כל אחד מן האתרים הללו מרתק כשלעצמו, אבל הצירוף של שניהם באותו אזור – המרחב שמדרום לירושלים בימי הבית הראשון – אומר דרשני. לכך יש לצרף את האתר המוכר וה’וותיק’ של רמת רחל, שנחפר בכמה הזדמנויות מאז שנת 1931. גם ברמת רחל נמצא מבנה ממלכתי מפואר ואדיר ממדים מימי מלכי יהודה האחרונים. גם בו נמצאו טביעות חותם, חותמות ‘למלך’ וכותרות פרוטו-איאוליות (המוצגות במוזאון ישראל בירושלים).
העתק כותרת פרוטו-איאולית בכיכר יגאל שילה, בדרך רופין שבגבעת רם. פרופ’ יגאל שילה היה ארכאולוג שהתמחה בתקופת הברזל, ובשנים 1985-1978 חפר בעיר דוד. נפטר ב-1987.
מה משמעות ריכוזם של מבנים מפוארים וממלכתיים במרחב שבין ירושלים לבית לחם? האם התקיימה באזור מעין שכונת פאר מפורזת של אנשי שלטון בכירים, הרחק מהעיר הצפופה? האם המלכים עצמם העדיפו את ארמונות הפאר שבנו מדרום לעיר, על פני קריית השלטון שבעיר?
אולי קיומה של ה’שכונה’ הזו נרמז בדברי הנביא ירמיה, כשהוכיח את המלך יהויקים בלשון קשה:
הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט, בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ. הָאֹמֵר: אֶבְנֶה לִּי בֵּית מִדּוֹת וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים, וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי, וְסָפוּן בָּאָרֶז וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר (ירמיה כב, יג-יד).
אולי ‘בית המידות’ שבנה יהויקים בעוול ובחמס, הוא זה שנחשף בחפירות הארכאולוגיות? ואולי ירמיה בעצמו רמז על מיקומו כאשר הטיח במלך את עונשו הצפוי:
קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר, סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם (שם, יט).
9.2020
