מתעניינים בסיור? צרו קשר

האמנם היו פעם ענקים ירושלמיים? עמק רפאים

לא חושבת, אמא, שזה השם, במפה היה כתוב בפירוש עמק רפאים, וכבר אז, שחיפשתי את הכתובת שנתנו לי במזכירות הפקולטה על המפה, וראיתי שזה השם של האזור הזה, חשבתי שרק לירושלמים לא איכפת לגור בשכונה עם שם מפחיד כזה, ותל-אביבים מזמן היו מתקוממים (א”ב יהושע, מר מאני, תש”ן, עמ’ 30).

עמק רפאים הוא שמו של הרחוב החוצה את המושבה הגרמנית. את ‘המושבה’ הקימו הגרמנים הטמפלרים שהתיישבו בירושלים בשנת 1873. הם היו נוצרים אדוקים ומשום שדבקו בתנ”ך העניקו לשכונה שהקימו את השם התנ”כי ‘רפאים’ (Kolonie Rephaim).

בתי המושבה הגרמנית ברקע שדות חקלאיים (מקור התמונה לא ידוע. עיבוד בצבע: תמר הירדני).

 

העמק הפורה ורחב הידיים, השופע בשדות תבואה, נראה בזמנם כפי שנראה העמק המקראי:

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב, וּמִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ יֵרָזֶה. וְהָיָה כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר, וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים. וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר, אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה נְאֻם ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (ישעיה יז ד-ו).

לאורכו של עמק רפאים נמצאו שרידי חוות חקלאיות וכפרים עתיקים, המעידים על חשיבותו וערכו לאורך כל התקופות ההיסטוריות, ואף הפרהיסטוריות.

שרידי חווה חקלאית עתיקה בתחומי גן החיות התנ”כי, על גדתו הצפונית של נחל רפאים (מקור: ב’ סטורצ’ן, “ירושלים, גן החיות התנ”כי”, חדשות ארכיאולוגיות, 125 [2013]).

 

מי היו החקלאים שעיבדו את שדות העמק בתקופות הקדומות? שמו של העמק מצביע על הרפאים. הרפאים נמנו עם עמי כנען (בראשית טו, כ), אבל הם היו שונים מהם, הם היו ענקים:

הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים. רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כָּעֲנָקִים, וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים (דברים ב, י-יא).

אין פלא שכינו אותם אֵמִים, נוכל רק לשער את האימה שהטילו אנשי המידות הללו על מי שהביט בהם מלמטה:

ז’ שמות נקראו להם: אימים, רפאים, גבורים, זַמְזֻמים, ענקים, עַוים, נפילים. אימים – שכל מי שראה אותן היתה אימתן נופלת עליו. רפאים – שכל מי שראה אותן היה לבו רפֶה כשעוָה (מדרש רבה, בראשית כו, ז).

הרפאים המקראיים נמצאו בארץ מואב (דברים ב, ט), בהר יהודה, בארץ פלשתים (יהושע יא, כא-כב) ובהר השומרון (שם יז, טו). בארץ הבשן מלך עוג, שמידותיו היו לשם דבר:

כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ (דברים ג, יא).

לפי המקורות שבידינו בירושלים לא נמצאו רפאים, תודה לאל, ובכל זאת זכו לעמק שייקרא לזכרם. מדוע? אין לדעת. אם כך, האם הזיהוי המקובל הוא הזיהוי הראוי? שתי סיבות טובות לקבוע שכן:

  1. עמק רפאים נזכר במקרא לראשונה כנקודת ציון בין גבולות נחלות יהודה ובנימין:

וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִָם וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵי הִנֹּם יָמָּה אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק רְפָאִים צָפֹנָה (יהושע טו, ח).

מסלול הגבול משורטט ממזרח למערב: הוא עולה מגיא בן הינום אל הרכס הצופה אליו ממערב (“יָמָּה”), הלא הוא ‘כתף הינום’, שבמרכזו בנוי בימינו מרכז מורשת בגין. אותו רכס מזוהה בפסוק עם קצהו הצפוני של עמק רפאים.

עמק רפאים בגבול נחלות יהודה ובנימין (מקור: י’ אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים 1964, עמ’ 53).

 

  1. לאחר המלכת דוד בירושלים יצאו הפלישתים למתקפה. הם חרדו מפני העצמאות שנטל לעצמו בעל בריתם הוותיק והעמידו אותו בפני האתגר הצבאי הראשון כמלך ישראל:

וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי מָשְׁחוּ אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ כָל פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד, וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיֵּרֶד אֶל הַמְּצוּדָה. וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ, וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים. וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה’ לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה אֶל פְּלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיָדִי, וַיֹּאמֶר ה’ אֶל דָּוִד עֲלֵה כִּי נָתֹן אֶתֵּן אֶת הַפְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ… וַיֹּסִפוּ עוֹד פְּלִשְׁתִּים לַעֲלוֹת, וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים… וַיַּךְ אֶת פְּלִשְׁתִּים מִגֶּבַע עַד בֹּאֲךָ גָזֶר (שמואל ב ה, יז-כה).

הפלישתים הוכו בשני גלי התקיפה. דבר הניצחון הדהד בכל הממלכות השונות, ובכך נשמע היטב המסר שהממלכה הצעירה היא גורם פוליטי שבהחלט כדאי להתחשב בו מעתה ואילך (דברי הימים א יד, יז). הואיל והפלישתים יצאו מדרום מערב הארץ, הנתיב ההגיוני והנוח ביותר שיכלו לבחור עבור צבאותיהם בדרכם לירושלים היה נחל שורק ויובלו העליון – עמק רפאים. זה היה נתיב קדום שחיבר את השפלה עם ההר, כפי שגם בעת החדשה לא היה טבעי ממנו למסילת הברזל של הרכבת. ואכן, תחנת הרכבת (הישנה) של ירושלים נמצאת בדיוק בנקודה הגאוגרפית העליונה של עמק רפאים.

 

6.2020

ד"ר אייל דודסון

כיתבו לי כאן ואחזור אליכם בהקדם האפשרי

דילוג לתוכן