אבינעם ילין נולד בירושלים בשנת 1900 למשפחה ירושלמית ותיקה ומוכרת. אביו היה דוד ילין, מייסד הסמינר העברי למורים, וסבו היה יהושע ילין, אחד משבעת מייסדי שכונת נחלת שבעה. אמו איטה הייתה פעילת ציבור ידועה, וסבו מצד אמו היה יחיאל מיכל פינס, גם הוא מחשובי בוני השכונות הראשונות ומאבות הציונות הדתית. אבינעם הלך בדרכי אביו וראה את ייעודו בחינוך ובהנחלת השפה העברית. הוא היה חבר בוועד הלשון העברית, שאביו היה ממייסדיו. עם זאת הוא התמחה בשפה הערבית, ואת השכלתו האקדמית רכש במחלקה לשפות שמיות באוניברסיטת קמברידג’. כשהיה בן 25 בסך הכול, מונה בידי המנדט הבריטי למפקח הכללי על החינוך העברי בארץ ישראל.
אבינעם ילין (מקור: ויקיפדיה).
לוי ביליג נולד בלונדון בשנת 1897 למשפחה ציונית שהיגרה מרוסיה, ולמד שפות שמיות באוניברסיטאות לונדון וקמברידג’. ב-1926 עלה ארצה והתקבל להוראת שפה וספרות ערבית במכון למדעי המזרח באוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת מחקריו על הזרם השיעי באסלאם הוא נדד ברחבי המזרח התיכון והגיע עד עירק ופרס (אירן). פרופ’ ביליג האמין בשוויון לאומי ובמציאת מכנה משותף תרבותי בין יהודים לערבים. הוא היה חבר ב’ברית שלום’ – תנועה שדגלה בהקמת אוטונומיה דו-לאומית של יהודים וערבים תחת השלטון הבריטי.
פרופ’ לוי ביליג (מקור: ויקיפדיה).
דרכיהם של אבינעם ילין ולוי ביליג הצטלבו בירושלים המנדטורית, בעניין המשותף שמצאו שניהם בשפה הערבית ובהוראתה. בשנת 1930 הם הוציאו יחדיו מקראה וספר לימוד בערבית, שנקרא ‘ליקוטי קריאה בלשון הערבית’, אותו הדפיסו בעיר הבירה לונדון.
הספר הופץ בזמנו בבתי הספר היהודיים ונכנס לתוכניות הלימודים, ולמרות זאת עותק אחד ויחיד ממנו שרד בספריות בישראל, והוא שמור כיום בבית הספרים הלאומי בירושלים. על מגמותיו של הספר הם הצהירו בהקדמה:
“דחינו כל קטעי מקרא ילדותיים שאין לתלמידי בת”הס התיכונים ענין בהם, והקפדנו לבחֹר בפרקים שיש להם ערך תרבותי בחיי העמים שהערבית היא לשונם, וכן גם ערך תרבותי כללי. כמו כן, בחרנו גם בפרקים מתוך הספרות הערבית המתיָחסים לתולדות ישראל” (א’ ילין ול’ ביליג, לקוטי קריאה בלשון הערבית, לונדון 1930, עמ’ ב).
רעיונות האחווה והמשותף התרבותי היו נאים ונשׂגבים, אבל השעה לא בשלה לכך. באפריל 1936 פרצו מאורעות ‘המרד הערבי הגדול’, שכללו רציחות והתנכלויות לרכוש, פגיעה בבריטים ושביתה כללית במטרה לשתק את הכלכלה היהודית. בבוקר ה-21.8.1936 ישב ביליג בביתו סמוך לשכונת תלפיות, והיה שקוע במחקריו על התרבות הערבית. הוא לא הבחין במחבל מהכפר סילואן שחדר למרפסת הבית וירה בו למוות מבעד לתריס החלון. המונים השתתפו במסע ההלוויה להר הזיתים, ובין הסופדים על הקבר היו יצחק בן צבי, נשיא הוועד הלאומי, וחברו אבינעם ילין.
שנה וחודשיים אחר כך, ב-21.10.1937, עשה אבינעם ילין את דרכו למשרדו בהר ציון. בכניסה לבניין המתין לו מתנקש ערבי שירה בו מטווח קצר. ילין נפטר למחרת מפצעיו.
שני חברים, שני אנשי חינוך, שני מאמינים באחוות עמים, גורל אחד.
1.2022
