Search
Close this search box.

ד"ר איל דודסון

מתעניינים בסיור? צרו קשר

“בואו ותשׂבעו עונג”: מלון תלפיות

גיליון 232, אלול תשפ”ד

רבים עוברים מתחת לקמרון ברחוב דוד פינת רחוב הנוצרים, בדרכם משער יפו לכותל המערבי. מי מהם יודע שבמבנה בן שלוש הקומות שמעל הקמרון פעל לפני מאה שנים מלון בבעלות יהודית? היה זה מחלוצי ענף המלונאות היהודית בארץ ישראל, אבל הוא נעלם כמעט לגמרי מן המקורות ההיסטוריים ומספרות המחקר של ירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-20. זהו מלון תלפיות.

מבנה מלון תלפיות מעל הקמרון ברחוב דוד, בימינו.

 

אבל לפני שנספר את המעט הידוע לנו על מלון תלפיות – רקע היסטורי בקצרה: בשלהי התקופה העות’מאנית התעצמה ההתעניינות המערבית בירושלים, ומבקרים רבים מאירופה – סוחרים, תיירים ומתפללים – באו בשעריה. כניסתן של אוניות הקיטור לנמלי הים התיכון, כמו גם שיפור דרכי היבשה לירושלים במחצית השנייה של המאה, תרמו לגידול המתמשך במספר הבאים. האכסניות המעטות שפעלו בירושלים עד אז היו זעירות ודלות, ובמקרים רבים העדיפו הנוסעים האירופים ללון במוסדות אירוח של עדותיהם, או להישאר ללון מחוץ לעיר באוהלים שהביאו עמם. הדרישה למלונות מערביים תרמה להתפתחות מהירה של ענף המלונאות בעיר העתיקה, ומאז אמצע המאה ה-19 נוסדו בתי מלון בזה אחר זה בידי נוצרים ויהודים.

החלתו של השלטון הבריטי בארץ ישראל (1917) האיצה את ההתעניינות המערבית בארץ ישראל. בקרב היהודים בארץ ישראל נעורו תקוות רבות להזדמנויות חדשות לעלייה, התיישבות, צמיחה והתגשמות חלום הלאומיות הציונית. על כך כתבנו כאן:

‘חג כיבוש ירושלים’, חנוכה תרע”ח

בשנותיו הראשונות, נראה כי שלטון הבריטים הצדיק את התקוות הרבות שנתלו בו, ונראה כי זהו הרקע לייסודו של מלון תלפיות, לא הרחק משער יפו – שער הכניסה הראשי לעיר העתיקה – בשנת 1920. היזם היה מרדכי אהרן פישמן, חסיד בויאן, שנראה כי הבין את הצורך הצפוי בחדרי אירוח לתיירים ועולי רגל.

‘תלפיות’ הוא אחד משמותיה של ירושלים:

“אמר ר’ אבין ואיתימא ר’ אבינא: מאי קראה [=מה פירוש הכתוב] כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת (שרי השירים ד, ד)? תֵּל שכל פִּיוֹת פונים בו [כלומר, הר שהכול מתפללים לכיוונוֹ]” (בבלי, ברכות ל ע”א).

יש להניח שפישמן בחר את שם המלון מסיבה זו. השכונה תלפיות נוסדה כשנה לאחר ייסוד המלון, כך שאין לחשוד בו ב’גניבת’ הרעיון.

מרדכי אהרן פישמן (תצלום: ש’ זכריה, סוחרים ובעלי מלאכה יהודים בירושלים העתיקה בעבר, ירושלים תשס”ב, עמ’ 142).

פרסומת ל”מלון תלפיות, בית אֹכל רסטורנט [=מסעדה], בשוק הסוחרים, רחוב הבעטראק [הנוצרים], סמוך לשער יפו מבפנים” (ארכיון הספרייה הלאומית).

 

שבתי זכריה, חוקר ההתיישבות היהודית בעיר העתיקה, שמע מפי אברהם פישמן מעט מזיכרונותיו על סבו, מרדכי אהרן, שהיה גם איש צדקה וחסד:

“כילד היה הסבא שולח אותו להביא את התרומות לאותן משפחות שהסבא תמך בהן במתן בסתר. הסבא, לדבריו, היה יהודי עליז ושמח, ונהג לשמח את חבריו החסידים בבית הכנסת החסידי המפורסם [תפארת ישראל] […] בשבתו לאסוף את הצדקה היה הסבא נוהג ללבוש בגדים מהודרים והחזיק מקל וגולת כסף בראשו. כששאל את הסבא משום מה הוא מחזיק את המקל היקר בידו, היה משיב כדי שהציבור יבין כי הצדקה אינה ח”ו עבורי, כי עשיר אני” (ש’ זכריה הנ”ל, עמ’ 143-142).

שלט בעברית המעיד על מלון תלפיות, במבנה גג הרעפים המאורך בתחתית התצלום. במרכז התצלום – צריח כנסיית הגואל והרובע הנוצרי. ברקע – הר הזיתים והר הצופים. מבט מדרום-מערב (צילום: Frank Scholten, 1923-1921, ארכיון אוניברסיטת ליידן).

https://digitalcollections.universiteitleiden.nl/view/item/3432291?solr_nav%5Bid%5D=5e160324225a310c1501&solr_nav%5Bpage%5D=39&solr_nav%5Boffset%5D=11

(ותודה לתמר הירדני).

 

בידינו גם תיאור משנת 1922 אודות מיקום המלון:

“ממשיכים לרדת לאורך רחוב דוד. מגיעים עד הצטלבות הדרכים הראשונה. הרחוב הפונה שמאלה מוביל לשוק החדש ולרחבה שמול כנסיָת הקבר. המדרגות העולות ימינה פונות לחלקים שונים של הרובע הארמני ולרובע היהודי. עוברים עם זרם הקהל. קשת למעלה. על חלון בית תלוי שלט: ‘מלון תלפיות'” (ל’ וח’ מג’רו, ירושלים עיר הקודש: זכרונות, ירושלים תשכ”ו, עמ’ 3).

על פעילותו של המלון ועל אופיו לא ידוע לנו דבר, אבל היה לפחות אורח מרוצה אחד – משה ברזל, שבעידן שקדם לפרסום ביקורות ברשת טרח ופרסם מודעה (“זאת חובתי ואעשנה”!) בעמודו הראשון של עיתון דֹאר היום, מיום 9.3.1920, ובו הביע “את שביעת רצוני הגמורה מהמאכלים הטובים, מהשרות המדיוקה [המדויק?] ומהנקיון המצוין”!

כמו מלון ‘המרכזי’ (אמדורסקי), השכן היהודי הוותיק והגדול יותר ברחבת שער יפו, גם מלון תלפיות לא האריך ימים. פרעות תרפ”ט (1929) היו נקודת שבר בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, ובעקבותיהן גווע ענף המלונאות היהודית בעיר העתיקה של ירושלים. פישמן ובית המלון שבבעלותו לא ניזוקו, בזכות שכן ערבי שהגן עליהם בגופו, אבל הוא נאלץ לסגור את בית המלון ולעבור מהעיר העתיקה לשכונת נחלת שבעה.

ד"ר אייל דודסון

רוצים לקבל עדכונים ?
מוזמנים להרשם לניוזלטר וכל העדכונים ישלחו אליכם ישירות למייל
דילוג לתוכן